שאנג חאן לון, תאוריה ואבחון

דיון על "פתיחה, ציר, סגירה"

"פתיחה”, "ציר” ו־"סגירה" אלו מונחים שהופיעו לראשונה ב־Nei Jing בהקשר של ששת המערכות. מבחינה תאורטית, מושגים אלו חשובים כיוון שהם עוזרים לחידוד ההבנה של אופי המערכות והקשרים ביניהן.

במאמר זה, אני רוצה להרחיב לגבי משמעות המונחים האלו, ולהעלות לדיון את האפשרות שבשאנג חאן לון אין בהכרח המשכיות ישירה לתובנות שב־Nei Jing, אלא דווקא פיתוח קליני, שהוביל לשינוי של המושגים הראשוניים.

מודל החלוקה של הגוף לשש מערכות שונות מופיע לראשונה ב־Nei Jing. המערכות מתוארות כמכלול של מסלולים, תנועות ותכונות שמתפקדים יחד כדי לאפשר את הקיום של השלם. תאור הדינאמיקה של כל מערכת, ותפקידה בתוך המארג השלם של הגוף, ניתן למצוא ב־Su Wen בפרק 6. שמו של הפרק:

阴阳离合论 – The discourse on the separation and reunion of Yín and Yáng

כבר מהשם ניתן להבין שמדובר במערכת מורכבת, שיש בתוכה תהליכים הכרחיים של היפרדות ושל איחוד, כלומר, דינמיקה של שינוי ושל תנועה.

ההפרדה של יין ושל יאנג – זהו השוני בין המערכות, לכל מערכת יש את האפיון שלה שמאפשר לה לתרום למכלול השלם יכולות ייחודיות.
האיחוד של יין ושל יאנג – זוהי היכולת של המערכות לתקשר ולהשתלב אחת עם השניה ליצירת המכלול השלם, שהוא הגוף.

בפרק זה, תאור ההפרדה של המערכות מומחש באמצעות המונחים של פתיחה, ציר, סגירה:

是故三阳之离合也,太阳为开,阳明为阖,少阳为枢。三经者,不得相失也,搏而勿浮,命曰一阳。
是故三阴之离合也,太阴为开,厥阴为阖,少阴为枢。三经者,不得相失也。

In the division and unity of the three yang (vessels) the major yang is the opening, the yang brilliance is the door leaf, the minor yang is the pivot.
(These) three yang conduits cannot lose each other. If they beat, but not at the surface, this is called one yang.  
In the division and unity of the three yin, the major yin is the opening, the ceasing yin is the door leaf, the minor yin is the pivot.
These three yin cannot lose each other. If they beat, but not in the depth, this is called one yin.

(Translated by Paul U. Unschuld and Hermann Tessenow)

המערכות מסווגות לפתיחה, ציר, סגירה באופן הבא:

פתיחה:                Tai Yang               Tai Yin
ציר:                  Shao Yang            Shao Yin
סגירה:                Yang Ming             Jue Yin

את המונחים האלו ניתן להבין בכמה צורות:

כיוון זרימה:

  • פתיחה מתארת כיוון זרימה כלפי מעלה וכלפי חוץ.
  • ציר מתאר כיוון זרימה של ויסות פנים–חוץ, מעלה–מטה.
  • סגירה מתארת כיוון זרימה כלפי מטה וכלפי פנים.

אופי תפקודי:

  • פתיחה מתארת תפקוד שמאפשר תקשורת של פנים הגוף עם החומרים והכוחות שמחוץ לגוף. הפתיחה צריכה לספק לגוף יכולת הזנה מהחוץ כלפי פנים, ויחד עם זאת, גם הגנה על הפנים מפני כוחות חיצוניים שעלולים להזיק.
  • ציר מתאר תפקוד שמאפשר ויסות מבוקר של תנועה בין הדרישות, הצרכים, והיכולות המשתנות של הגוף. זהו מנגנון שצריך להיות מאד דינמי ועירני לתנאים המשתנים ובעל יכולות טובות של זרימה, תקשורת והסתגלות.
  • סגירה מתארת תפקוד של שמירה והגנה על חומרים ותהליכים בפנים הגוף, שעדינים מדי כדי להיות מושפעים מתנאים חיצוניים. זהו מנגנון שצריך לספק לגוף תחושה מתמדת של יציבות ובטחון קיומי, גם בתוך תנאים סביבתיים כאוטיים.

 

בשאנג חאן לון אין אזכור ספציפי של סיווג המערכות באופן הזה, או בכלל למונחים של סגירה, ציר, פתיחה. עם זאת, מכיוון שאחד המקורות מהם שאב הסופר השראה תאורטית הוא ה־Nei Jing, הנחת היסוד היא שהוא הבין את המערכות על פי אותם מושגים. לכן את המערכות של השאנג חאן לון ניתן לתאר באופן הבא:

המערכות עם דינמיקה של פתיחה

מערכת Tai Yang נפתחת ישירות לחיצון, אחראית על היכולת לחוות את העולם דרך החושים. התקשורת הבלתי־אמצעית עם היקום חיונית בהתחשב בכך שהאדם הוא תוצר של שילוב כוחות האדמה וכוחות השמיים.

מערכת Tai Yin נפתחת לחיצון בכך שמחברת בין התפקודים הייניים, הפנימיים, של הגוף, עם התפקודים היאנגיים החיצוניים של הגוף. הפתיחה לחיצון מתאפשרת באמצעות הקשר עם Yang Ming, שמעבירה כלפי פנים את חומרי הבניה לשימור, חיזוק וריפוי.

כאשר מנגנון הפתיחה של Tai Yang אינו מתפקד כראוי, הביטוי הוא לרוב רגישות יתר ותגובתיות יתר לגירויים החיצוניים.
כאשר מנגנון הפתיחה של Tai Yin אינו מתפקד כראוי יש נטיה להסתגרות והחלשות, שיכולה לבוא לידי ביטוי בהמנעות הולכת וגוברת ממזונות מסויימים או גירויים מסויימים. כמובן שכאשר מנגנון הפתיחה של מערכת אחת נפגעת, זה עלול להשפיע גם על השניה.

המערכות עם דינמיקה של ציר ושל סגירה

במערכות היאנג, ברור שהדינמיקה של Yang Ming היא של סגירה ושל Shao Yang היא של ציר:

מערכת Yang Ming זו מערכת שהסגירה שלה היא שמאפשרת את ההתעצמות של אנרגיית היאנג שמגיעה מבחוץ, כמו תנור שהחום שנשאר סגור בתוכו מתעצם. זהו כוח בעל חשיבות עצומה כאשר הוא שמור בפנים ומנוקז כלפי מטה, חום זה מאפשר תהליכים של הבשלה ויצירה, בעיקר במערכת העיכול ובמערכת הפיריון.
לעומת זאת, זהו חום הרסני ומסוכן כאשר הוא מתפזר ברחבי הגוף, או כאשר הוא נתקע ללא אפשרות ניקוז. השלכות אפשריות של מצבים פתולוגיים של מנגון הסגירה הם זיהומים, דלקות, דימומים, הפרעות נפשיות.

מערכת Shao Yang זו מערכת שמתפקדת כציר מהיותה "חצי בפנים וחצי בחיצון". היא הציר שמאפשר למערכת החיצונית של Tai Yang והפנימית של Yang Ming לתקשר אחת עם השניה בצורה מווסתת ומפרה, תקשורת חיונית לתפקודו התקין של הגוף.

במערכות היין, לעומת זאת, יש מקום לדיון בנושא. רוב הפרשנויות של השאנג חאן לון מסווגות את מערכות היין לפי הסיווג של ה־Nei Jing. על פי פרשנויות אלו:

  • מערכת Shao Yin של השאנג חאן לון מוגדרת כציר – ציר שמאפשר איזון בסיסי בין כוחות יין ויאנג, איזון שמהווה תנאי בסיסי לקיום חיים, איזון שנותן לגוף יציבות פיזית ומנטלית.
  • מערכת Jue Yin של השאנג חאן לון מוגדרת כסגירה – סגירה שמאפשרת את קיום המעגלים המחזוריים הקבועים, הדרושים לקיום בסיסי של חיים.

לעומת פרשנויות אלו, ישנם גם פרשנים שחושבים אחרת. Giovanni העלה את הטיעון לפיו יש לסווג את Shao Yin כסגירה, ואת Jue Yin כציר. ניתן לקרוא את מאמרו בנושא בקישור הבא >>.
טענותיו מתבססות על הסדר המחזורי של המערכות ועל הקשרים ההדדיים ביניהן.

ברצוני להעלות כאן כמה טיעונים נוספים, שמעלים שאלה לגבי סיווג המערכות Shao Yin ו־Jue Yin:

  1. אמנם Zhang Zhong Jing, שכתב את השאנג חאן לון, השתמש בספר Nei Jing כאחד המקורות התאורטיים שלו, אך עם זאת, היו לו מקורות תאורטיים נוספים, ובנוסף לכך הקפיד שהתאוריה תתאים לתצפיות הקליניות שלו. לכן המערכות של השאנג חאן לון הן לא אותן מערכות שמתוארות ב־Nei Jing. ניתן לראות זאת בעיקר באמצעות השוואת הפתולוגיות שמיוחסות למערכות בשני הספרים.
  2. הבנת הטקסט של השאנג חאן לון טמונה לא רק בהבנה מילולית של השורות השונות, אלא גם בחיבור הקשרים שונים בין שורות הספר ואופן הצגת הדברים. במקרה הזה, סדר הצגת המערכות בטקסט, יכול גם הוא להעיד על כוונת המחבר. הסדר במערכות היאנג בנוי באופן הבא:

הראשונה היא Tai Yang – פתיחה
השניה היא Yang Ming – סגירה
השלישית היא Shao Yang – ציר

לכן צפוי היה שגם סדר הצגת מערכות היין יהיה דומה. אבל סדר מערכות היין לא תואם את סדר הצגת פתיחה, סגירה, ציר של מערכות היאנג. הסדר במערכות היין הוא:

הראשונה היא Tai Yin – פתיחה
השניה היא Shao Yin – ציר, לפי ה־Nei Jing
השלישית היא Jue Yin – סגירה, לפי ה־Nei Jing

3. מערכת Shao Yin עובדת ברמות עמוקות נסתרות מהמודעות. היא מקושרת לתהליכים ביוכימיים ופיזיולוגיים ברמה של ה-DNA, ברמה של גרעין התא, מה שדורש ממנה להיות בעלת תכונות של "סגירה", משהו ששמור מפני התערבות חיצונית. בנוסף, השעות של המערכת מייצגות שעות בהן העולם אמור להיות שקוע בתוך עצמו.

פתולוגיות במערכת Shao Yin קשורות למצבים סופניים ומסכני חיים, בדומה למערכת הסוגרת מבין מערכות היאנג, Yang Ming, שגם קשורה למצבים סופניים ומסכני חיים.
ב־Yang Ming סכנת החיים היא מזיהומים שפוגעים ביכולת התפקודית של הגוף, ב־Shao Yin מחלות של אבדן תפקוד בלתי הפיך של מערכות כתוצאה ממגוון רחב של מחלות, כולל סרטן, מחלות אוטואימוניות, מחלות כשל תפקודי (אי־ספיקת לב/כליות) וכד'.

4. מערכת Jue Yin זוהי מערכת שעוסקת במעבר בין קיצוניות לקיצוניות, תוך שמירה על סדר מחזורי והמנעות ממאבקים פנימיים בין הקצוות. דינמיקה כזו, מחייבת לדעתי לתפקד כציר.

פתולוגיות במערכת Jue Yin קשורות לאבדן תמיכה הדדית בין כוחות יין וכוחות יאנג בגוף, בדומה למערכת Shao Yang שקשורה לבעיות של אבדן תמיכה הדדית בין חיצון הגוף ובין פנים הגוף.

 

הדיון בהגדרת המערכות בתוך מסגרת של פתיחה, ציר, וסגירה הוא בעל חשיבות גם לצורך דיוק בהבנת הפיזיולוגיה של הגוף, שתאפשר גם דיוק באבחון וגם דיוק בבחירת אסטרטגיה טיפולית. יש פרשנויות רבות כיצד ניתן לתרגם את ההבנה של הסיווג הזה לאסטרטגיה טיפולית. לדוגמא:

שימוש בקשר בין המערכות: ניתן לטפל במערכת Tai Yin באמצעות מערכת Tai Yang, ולהיפך, כיוון שמנגנון הפתיחה של אחת ישפיע על מנגנון הפתיחה של השניה.
שימוש בכיווני התנועה כדי לחזק פעילות של מערכת ספציפית: כך ניתן לעודד תנועה פנימה וכלפי מטה כדי לחזק את תפקוד מערכת Yang Ming.

ניתן גם להבחין שבתוך כל אחת מן המערכת יש איכויות של פתיחה, סגירה וציר. כך לדוגמא, במערכת Tai Yin האיכות הדומיננטית היא של פתיחה.
עם זאת, יש בה גם אלמנטים של סגירה ושל ציר: אלמנטים של סגירה באים לידי ביטוי ביכולת הספיגה פנימה של חומרי הזנה לתוך הגוף לייצור החומרים החיוניים; אלמנטים של ציר באים לידי ביטוי בהפרדה בין עכור וטהור, כאשר את הטהור המערכת מעלה כלפי מעלה ואת העכור מורידה כלפי מטה.
כאשר אנחנו מזהים פתולוגיה של Tai Yin, נוכל לדייק בטיפול דרך אבחנה במנגנון הספציפי שנפגע בתוכה. מבין הנקודות והצמחים שמיוחסים ל־Tai Yin יש כאלו שמרימים כלפי מעלה, כאלו שסופחים, וכאלו בעלי יכולת הנעה וויסות.

למעשה, אין לדעתי צורך בתשובה חד משמעית לגבי אופי המערכות Shao Yin ו־Jue Yin. ייתכן והעדר גבול אחריות ברור בין מערכות היין השונות הוא דבר מובנה. בקליניקה אנחנו יכולים לראות פתולוגיות של שתי מערכות אלו לפעמים עם בעיות בתפקוד הסגירה ולפעמים בתפקוד הציר. האסטרטגיה הטיפולית תהיה מושפעת בהתאם לכך.

מכיוון שעצם הדיון בסוגיה הזו נותן פתח לתובנות נוספות לגבי הבנת המערכות, אשמח אם תעלו כאן את הגישה שלכם לנושא, את המסקנות מתצפיות קליניות ומההבנה התאורטית.

 

לחזור למעלה

3 תגובות על ״דיון על "פתיחה, ציר, סגירה"״

  1. היי הילה
    תודה
    את כותבת רהוט ומעניין ואני אוהב לקרוא אותך.

    אני חושב שמה שחשוב זה שיש פתיחה, ציר וסגירה
    כל איבר ושכבה יכולים "לשחק" בשלושת הרמות האלו בזכות האיחוד בקשרים בינהם
    לדוגמא TAI YANG שלרוב נחשב כפתיחה כלפי חוץ לעיתים הוא יכול לתפקד כסגירה ובתנועה כלפי פנים
    ניתן לראות זאת במצבי אסטמה, סרטן שלפוחית השתן ובמצבים בהם האדם עוסק "באמת שלו" ולא מצליח להשתחרר מהאג'נדה.

    שנה טובה
    טל

    אהבתי

  2. תודה הלה
    כתבת בהיר על נושא שהטריד אותי מאז שהייתי סטודנטית, ושמחתי לגלות שאכן יש עמימות מסוימת לגבי הסיווג של ציר וסגירה במערכות היין, ושלא רק בשבילי הסיווג הרווח של שאו יין כציר לא מסתדר עד הסוף.
    אשמח לקרוא מאמרים נוספים שלך בנושא, ובכלל
    דש חמה

    אהבתי

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.