מליסה, אנגליה בת 34, פנתה אליי בהודעה נואשת. הכאב ממנו סבלה היה כל כך חמור שהיא ביקשה להגיע במיוחד אליי לקליניקה עד הולנד לשבוע אינטנסיבי של דיקור. מיד סירבתי, קודם כל כי מעולם לא ניסיתי טיפול כזה וגם בגלל הבידוד שכרוך היה בהגעה לכאן בזמן קורונה, אז הצעתי לה שנתחיל טיפול מרחוק עם פורמולה ושינוי אורח חיים.
מליסה טבעונית כל חייה, סובלת מאי סבילות ללקטוז, אלרגיה לפניצילין ולמתכות מלבד כסף וזהב. מעידה על עצמה שאינה טבעונית אחראית ומרבה באכילת סוכרים ופחמימות, בדיקות דם תקינות.
היסטוריה
לפני כעשור התגלתה רקמת אנדומטריוזיס בהליך לפרוסקופיה לאחר שהתלוננה במשך 7 שנים אצל אינספור רופאים על כאב חד בכל הגוף עם מגע בצוואר הרחם בזמן קיום יחסי מין. הרקמה הוסרה במקום ומאז הכאב הזה לא חזר.
ב־2012, עם החדרת התקן נחושת תוך רחמי, התחילו גרד וגינלי בלתי פוסק, ערפול ועייפות, וכמו כן חזרו מיגרנות מהן סבלה בגיל ההתבגרות יום לפני ואחרי הווסת. המיגרנות מתוארות כתחושת משיכה מאחורי העיניים או באחד הצדדים של הראש, מלווה בטשטוש ראייה, נקודות בשדה הראייה, רגישות לאור ולריחות.
באותה השנה התחילה לסבול מדלקות חיידקיות חוזרות ונשנות בשלפוחית השתן עם סימפטום יחיד של שופכה נפוחה ומודלקת. לאחר טיפולים אנטיביוטיים מרובים במשך כשנתיים נטלה די מאנוז והדלקות לא חזרו.
עם הוצאת ההתקן לאחר כשנתיים וחצי רוב התופעות פסקו פרט למיגרנות לפני הווסת שנמשכו גם בזמן המפגש הראשון.
תלונה עיקרית
מזה כשנתיים וחצי כאב חריף בחלק העליון של תעלת הנרתיק.
הכאב מופיע לפני ואחרי וסת (לא במהלכה) כאשר הוא הכי חריף במהלך יומיים לפני הווסת, אבל בסולם של 0-10 עוצמת הכאב כמעט תמיד 10; סטרס גם מחריף את עוצמת הכאב.
אופי הכאב דוקר ושורף, ממוקד, מתעצם באופן אקראי, ולעיתים רחוקות מגרד. הכאב מוטב עם ג'ל מאלחש שאף פעם לא מעלים את הכאב לחלוטין.
בבדיקות מרובות נשללו זיהומים או מחלות מקומיות ובסופו של דבר אובחנה עם וולוודיניה.
מבחינה מערבית אבחון זה שגוי כיוון שהכאב עליו התלוננה היה בתוך תעלת הנרתיק, בעוד שוולוודיניה זה כאב כרוני של הפות מבלי שנמצא לו גורם. עם זאת, כיוון שברפואה הסינית הגניטליה החיצונית והפנימית הם איבר אחד, במאמר זה כן אתייחס לכאב כאל וולוודיניה.
מצבה הנפשי של מליסה הושפע מהתקפי הכאב שגרמו לתסכול, קושי להתרכז וחוסר מוטיבציה. כשאינה בהתקף סיפרה שמצבה הנפשי מצוין.
וסת: כל 21 יום, דימום נורמלי ללא כאב. כשבוע לפני הווסת סובלת מרגישות וכאב בחזה, מעט צריבה של הפות, יומיים קודם אמוציונלית ויום קודם מיגרנה. אחרי הווסת סובלת ממיגרנה, לפעמים מופיעה תחושת כבדות ומשיכה של הרחם מטה למשך 3 דקות שלאחריהן קיימת רגישות למגע באזור במשך 3 ימים.
טיפולים:
אמיטריפטילין (אלטרול) שהקל על הכאב אבל גרם לפלפיטציות, פרה-גבלין הפסיקה לאחר יום כי גרם לוורטיגו, גאבאפנטין מזה כמה חודשים אבל לא עוזר, מאלחשים מקומיים, אנטי פטרייתיים, אנטי חיידקיים ומשחות סטרואידיות.
תלונה משנית
גלים של תחושה כללית לא טובה שהתחילו 12 שנים קודם לכן עם החדרת שתל תת עורי הורמונלי למניעת הריון. הגלים הופיעו בתדירות של אחת לחודש, נמשכו 10-14 יום וכללו תופעות של כאבי ראש קודקודיים, בחילות, ורטיגו וסחרחורות, פנים וידיים נפוחות, עקצוצים וצמרמורות בגוף, פלפיטציות וכפות רגליים קפואות. תופעות נוספות כללו נשירת שיער חמורה, תנודות במצב הרוח, ומחשבות אובדניות.
השתל הוצא לאחר שלוש שנים. רק אחרי שנה מהוצאתו פסקו כל התופעות, מלבד גלים של תחושה כללית לא טובה שהמשיכו להופיע 10-14 ימים לפני הווסת גם בזמן הפגישה הראשונה איתי.
סימפטומים נוספים
רתיעה מקור וקצוות תמיד קרים, שבזמן התקף מחמירים עד תחושת קיפאון ללא אפשרות לחמם את כפות הרגליים.
פלפיטציות כל יום מאז שהתחילה לקחת אמיטריפטילין (אלטרול).
צמא מועט, מעדיפה שתיה בטמפ' החדר או חמה, כשזוכרת לשתות אין עצירות ואין נפיחות פנים וידיים.
שתן תכוף ובכמות גדולה, אפילו שכמעט לא שותה, צבעו צהוב כהה ללא ריח חריף.
יציאות: פעם ב־3-4 ימים יציאה נורמלית, מרגישה הקלה אחרי יציאה, לפעמים גם הקלה של הכאב הווגינלי.
עור רגליים וידיים יבש.
איבדה את הציפורניים של שתי הבהונות הגדולות במקביל 3-4 פעמים בשנים האחרונות.
לשון: כאשר אינה בהתקף היא ורודה עם חיפוי לבן דק, צדדים נפוחים.
בזמן התקף הלשון נפוחה עם חיפוי לבן עבה, עם חלוף הגל הלשון חוזרת לעצמה.
אבחון וטיפול
עם החדרת השתל ההורמונלי התחילו סימפטומים שמצביעים על פגיעה בדינמיקה של מערכת השאו יאנג: סטגנציית צ'י וליחה במחזוריות האופיינית למערכת זו: מיגרנות, בחילה, ורטיגו, נפיחות, עקצוצים וצמרמורת.
בכל גל כזה נראית פגיעה בתפקודם של כיס המרה והתלת מחמם בהפצת האש המיניסטריאלית בגוף וזו נשארת במקומה במקום לספק חום ותנועתיות לאיברי הזאנג-פו כדי שיוכלו לבצע את תפקידם, אצל מליסה בעיקר נפגעה מכך מערכת השאו יין: הקור בקצוות ונשירת השיער בגלל חוסר הזנה של דם לקצות הגפיים ולראש ובעבר גם מחשבות אובדניות בעקבות סטגנציית יאנג צ'י במרכז.
עם הוצאת השתל מערכת השאו יין הראתה סימנים של התאוששות, אבל מערכת השאו יאנג לא התאוששה באופן מלא.
פרשנים רבים מקשרים את האש המיניסטריאלית עם מערכת שאו יאנג. האש המיניסטריאלית, שמיוחסת ל־ming men, היא האש הפיזיולוגית שמאפשרת את כל התהליכים לצורך קיום, שימור ושיקום הגוף. במצב פתולוגי היא הופכת מאש מזינה ומקיימת לאש מזיקה. הקליניקה של פתולוגיה באש המיניסטריאלית מגוונת, כאשר לרוב ניתן להבחין בסימנים של חום מזיק עם סימנים של חולשה של האדמה. במקרה של מליסה, החום המזיק של האש המיניסטריאלית התבטא בפגיעה מצומצמת בפתח השופכה ובפגיעה מדויקת של הנרתיק ו/או הפות. החולשה של האדמה באה לידי ביטוי בגלים של חולשה והתשה פיזית ונפשית, ובהזנה לקוייה של צ'י ודם לגפיים. מסיבה זו החלטתי להתמקד בהרמון ושחרור מערכת השאו יאנג. הפורמולה להירמון שאו יאנג היא xiao chai hu tang, פורמולה שעל פי השאנג חאן לון גם מטפלת בנשים למצבים בהם יש צורך לטהר חום שחדר ל"היכל הדם" (שורה 144).
Chai Hu – 30
Bai Shao – 15
Sheng Jiang – 15
Ban Xia – 15
Ren Shen – 15
Zhi Gan Cao – 15
Da Zao – 15
Yi Mu Cao – 15
Zhi Shi – 15
בגלל ההיסטוריה של אנדומטריוזיס הצעתי לקבוע תור למומחה כי ייתכן שהמחלה חזרה, כמו כן המלצתי על שינוי תזונתי עליו מליסה הקפידה עם סיום הפגישה הראשונה והפסיקה לאכול גלוטן, סוכר ומוצרי חלב והפחיתה מזון נא וקר. כמו כן היא הקפידה על שתייה – בעיקר של חליטות חמימות להנעת היאנג. עם שתיית נוזלים העצירות השתחררה והשתן הסתדר, אינו תכוף או מרובה וצבעו שקוף.
4 ימים לאחר שמליסה התחילה את הפורמולה היא הרגישה, לדבריה, שקיבלה את חייה בחזרה אחרי 12 שנים ושהיא 98% חופשיה מכאב, כפות הרגליים שוב היו חמות והעור כבר לא יבש.
וסת הופיעה 13 ימים אחרי התחלת הפורמולה (ביום 27 למחזור) והיא סיפרה שהרגישה כל כך טוב עד שהופתעה לראות דימום, ביום השני הופיעו התכווצויות של הרחם שחלפו עם בקבוק חם.
אחרי הווסת הופיעו גרד וצריבה בחלק העליון של הפות עם דחיפות במתן שתן, אך סימפטומים אלו חלפו בתוך 12 שעות ולא חזרו מאז.
לאחר 5 חודשים בהם מליסה נטלה את הפורמולה לא חזרו הגלים של תחושה כללית לא טובה וכל הסימפטומים בין ביוץ לווסת פסקו לחלוטין, כולל הקור בקצוות והפלפיטציות, היציאות נורמליות כמעט כל יום, והשתן תקין. כיום מליסה מרגישה מצויין ובהדרגה נוריד את מינון הפורמולה עד לסיום הטיפול.
המרכז ללימודי שאנג חאן לון 